Números 20

ALEP vs NVT

Sair da comparação
ALEP
NVT Nova Versão Transformadora
1 א ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם
1 No primeiro mês do ano, toda a comunidade chegou ao deserto de Zim e acampou em Cades. Enquanto estavam lá, Miriã morreu e foi sepultada.
2 ב ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן
2 Como não havia água naquele lugar, o povo se rebelou contra Moisés e Arão.
3 ג וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
3 Discutiram com Moisés e disseram: “Se ao menos tivéssemos morrido com nossos irmãos diante do S enhor !
4 ד ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו
4 Por que vocês trouxeram a comunidade do S enhor até este deserto? Foi para morrermos, junto com todos os nossos animais?
5 ה ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות
5 Por que nos obrigaram a sair do Egito e nos trouxeram para este lugar terrível? Esta terra não tem cereais, nem figos, nem uvas, nem romãs, nem água para beber!”.
6 ו ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם {פ}
6 Moisés e Arão se afastaram do povo e foram até a frente da tenda do encontro, onde se prostraram com o rosto em terra. Então a presença gloriosa do S enhor lhes apareceu,
7 ז וידבר יהוה אל משה לאמר
7 e o S enhor disse a Moisés:
8 ח קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם
8 “Você e Arão, peguem a vara e reúnam todo o povo. Enquanto eles observam, falem àquela rocha ali, e dela jorrará água. Vocês tirarão água suficiente da rocha para matar a sede de toda a comunidade e de seus animais”.
9 ט ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו
9 Moisés fez conforme o S enhor havia ordenado. Pegou a vara que ficava guardada diante do S enhor e,
10 י ויקהלו משה ואהרן את הקהל--אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים--המן הסלע הזה נוציא לכם מים
10 em seguida, ele e Arão mandaram chamar o povo para se reunir em frente da rocha. “Ouçam, seus rebeldes!”, gritou Moisés. “Será que é desta rocha que teremos de tirar água para vocês?”
11 יא וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו--פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם {ס}
11 Então Moisés levantou a mão e bateu na rocha duas vezes com a vara, e jorrou muita água. Assim, toda a comunidade e todos os seus animais beberam até matar a sede.
12 יב ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל--לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
12 O S enhor , porém, disse a Moisés e a Arão: “Uma vez que vocês não confiaram em mim para mostrar minha santidade aos israelitas, não os conduzirão à terra que eu lhes dou!”.
13 יג המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם {ס}
13 Por isso aquele lugar ficou conhecido como Meribá, pois ali os israelitas discutiram com o S enhor , e ali ele mostrou sua santidade entre eles.
14 יד וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו
14 Enquanto estava em Cades, Moisés enviou representantes ao rei de Edom com a seguinte mensagem: “É isto que dizem seus parentes, o povo de Israel: É de seu conhecimento todas as dificuldades que tivemos.
15 טו וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו
15 Nossos antepassados desceram ao Egito, onde vivemos por muito tempo. Ali, nós e nossos antepassados fomos maltratados pelos egípcios,
16 טז ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך
16 mas, quando clamamos ao S enhor , ele nos ouviu e enviou um anjo que nos tirou do Egito. Agora estamos acampados em Cades, cidade na fronteira de seu território.
17 יז נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך
17 Pedimos que nos deixe atravessar sua terra. Tomaremos cuidado para não passar por seus campos e vinhedos, e não beberemos água de seus poços. Seguiremos pela estrada real e só a deixaremos quando tivermos atravessado seu território”.
18 יח ויאמר אליו אדום לא תעבר בי--פן בחרב אצא לקראתך
18 O rei de Edom, porém, disse: “Fiquem fora do meu território ou irei ao seu encontro com meu exército!”.
19 יט ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה
19 Os israelitas responderam: “Ficaremos na estrada principal. Se nós ou nossos animais bebermos de sua água, pagaremos por ela. Apenas deixe-nos passar por seu território; é só o que pedimos”.
20 כ ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה
20 O rei de Edom retrucou: “Vocês não têm permissão de passar por nossa terra!”. Em seguida, mobilizou suas tropas e marchou contra o povo de Israel com um exército poderoso.
21 כא וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו {פ}
21 Uma vez que o povo de Edom se recusou a deixá-los passar por seu território, os israelitas foram obrigados a desviar-se dele.
22 כב ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר
22 Então toda a comunidade de Israel partiu de Cades e chegou ao monte Hor.
23 כג ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר
23 Ali, na fronteira com a terra de Edom, o S enhor disse a Moisés e a Arão:
24 כד יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל--על אשר מריתם את פי למי מריבה
24 “É chegado o momento de Arão reunir-se a seus antepassados. Não entrará na terra que dou aos israelitas, pois vocês se rebelaram contra minhas instruções a respeito da água em Meribá.
25 כה קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר
25 Agora, leve Arão e seu filho Eleazar ao monte Hor.
26 כו והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם
26 Em seguida, tire as roupas sacerdotais de Arão e coloque-as em Eleazar, seu filho. Arão morrerá ali e se reunirá a seus antepassados”.
27 כז ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה
27 Moisés fez conforme o S enhor lhe ordenou. Os três subiram juntos ao monte Hor, enquanto toda a comunidade observava.
28 כח ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר
28 No topo, Moisés tirou as roupas sacerdotais de Arão e as colocou em Eleazar, filho de Arão. Então Arão morreu no alto do monte, e Moisés e Eleazar desceram.
29 כט ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל {ס}
29 Quando a comunidade percebeu que Arão havia morrido, todo o povo de Israel lamentou sua morte por trinta dias.

Ler em outra tradução

Comparar com outra