Cânticos 2

ALEP vs ARIB

Sair da comparação
ALEP
ARIB Almeida Revisada Imprensa Bíblica
1 א אני חבצלת השרון שושנת העמקים
1 Eu sou a rosa de Sarom, o lírio dos vales.
2 ב כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות
2 Qual o lírio entre os espinhos, tal é a minha amada entre as filhas.
3 ג כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי
3 Qual a macieira entre as árvores do bosque, tal é o meu amado entre os filhos; com grande gozo sentei-me à sua sombra; e o seu fruto era doce ao meu paladar.
4 ד הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה
4 Levou-me à sala do banquete, e o seu estandarte sobre mim era o amor.
5 ה סמכוני באשישות--רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני
5 Sustentai-me com passas, confortai-me com maçãs, porque desfaleço de amor.
6 ו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני
6 A sua mão esquerda esteja debaixo da minha cabeça, e a sua mão direita me abrace.
7 ז השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ {ס}
7 Conjuro-vos, ó filhas de Jerusalém, pelas gazelas e cervas do campo, que não acordeis nem desperteis o amor, até que ele o queira.
8 ח קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים--מקפץ על הגבעות
8 A voz do meu amado! eis que vem aí, saltando sobre os montes, pulando sobre os outeiros.
9 ט דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו--משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים
9 O meu amado é semelhante ao gamo, ou ao filho do veado; eis que está detrás da nossa parede, olhando pelas janelas, lançando os olhos pelas grades.
10 י ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך
10 Fala o meu amado e me diz: Levanta-te, amada minha, formosa minha, e vem.
11 יא כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו
11 Pois eis que já passou o inverno; a chuva cessou, e se foi;
12 יב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו
12 aparecem as flores na terra; já chegou o tempo de cantarem as aves, e a voz da rola ouve-se em nossa terra.
13 יג התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי (לך) רעיתי יפתי ולכי לך {ס}
13 A figueira começa a dar os seus primeiros figos; as vides estão em flor e exalam o seu aroma. Levanta-te, amada minha, formosa minha, e vem.
14 יד יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה {ס}
14 Pomba minha, que andas pelas fendas das penhas, no oculto das ladeiras, mostra-me o teu semblante faze-me ouvir a tua voz; porque a tua voz é doce, e o teu semblante formoso.
15 טו אחזו לנו שעלים--שעלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר
15 Apanhai-nos as raposas, as raposinhas, que fazem mal às vinhas; pois as nossas vinhas estão em flor.
16 טז דודי לי ואני לו הרעה בשושנים
16 O meu amado é meu, e eu sou dele; ele apascenta o seu rebanho entre os lírios.
17 יז עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים--על הרי בתר {ס}
17 Antes que refresque o dia, e fujam as sombras, volta, amado meu, e faze-te semelhante ao gamo ou ao filho dos veados sobre os montes de Beter.

Ler em outra tradução

Comparar com outra