1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
2 דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
5 ואת ספחי קצירך לא תקצר ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדיך ולאמהתיך ולשכיריך ולתושביך הגרים עמך
7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
8 וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה
9 והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספחיה ולא תבצרו את נזריה
12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
14 וכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשתה את תבואתה לשלש השנים
22 וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואתה ישן עד השנה התשעית עד בא תבואתה תאכלו ישן
23 והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
25 וכי ימך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו
26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
28 ואם לא מצא ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחזתו
29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביובל
31 ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשבו גאלה תהיה לו וביובל יצא
32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחזתם בתוך בני ישראל
34 ושדה מגרש עריהם לא ימכרו כי אחזת עולם היא להם
35 וכי ימך אחיך ומטה ידו עמך וחזקת בו גר ותושב וחי אחיך עמך
36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
37 את כספך לא תתן לו בנשך ובתרבית לא תתן אכלך
38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
39 וכי ימך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך
41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
44 ועבדיך ואמהתיך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנהו עבד ואמה
45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנהו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולדו בארצכם והיו לכם לאחזה
46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר ולתושב עמך או לעקר משפחת גר
48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היובל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו
55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם