1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמו
2 כי אם לשארו הקרוב אליו לאביו ולאמו לבנו ולבתו לאחיו
3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא
4 לא יטמא בעל בעמו להחלו
5 ולא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטה
6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקרבים והיו קדשים
7 אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו
8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשם
9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את . אביה היא מחללת באש תשרף
10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא . ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם
11 ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא
12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה
13 והוא אשה בבתליה יקח
14 אלמנה וגרושה וחללה וזונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמו יקח אשה
15 ולא יחלל זרעו בעמו כי אני יהוה מקדשו
16 וידבר יהוה אל משה לאמר
17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להגיש לחם אלהיו
18 כי כל איש אשר יהיה בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרום או שרוע
19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד
20 או גבן או דק או תבלל בעיניו או גרב או ילפת או מרוח אשך
21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגיש . את אשי יהוה מום בו לא יגש להקריב את לחם אלהיו
22 . . מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל
23 אך אל הפרכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם
24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל