1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
2 החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה
3 דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית
4 ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה
5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו
6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים
7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו
11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
13 והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים
14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי
16 וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם
18 בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב
19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף
24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה
26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו
28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם
32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררות בשמלתם על שכמם
35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות
36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים
37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
40 ומושב בני ישראל ואבתם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
42 לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
43 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
44 וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו
45 תושב ושכיר לא יאכל בו
46 בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו
47 כל עדת ישראל יעשו אתו
48 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם